#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכא. אמר רב האומר לחברו שדה זו שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו קנה. למה צריך מעכשיו? (תוס' צג.)	"כתבו התוס' (ד""ה קנויה) משום דסתם קנין שדה הוא בחליפין או בשטר ובחזקה, דכסף אין קונה במקום שכותבין שטר אם לא שפירש בהדיא, ולהכי צריך מעכשיו דאפילו בדבר שבא לעולם אי אמר קני בחזקה או בחליפין לאחר ל' ולא אמר מעכשיו לא קנה הואיל ובשעה שיש לקנין לחול כבר פסקה החזקה או הוחזר הסודר, וכן כשקנה בשטר צריך מעכשיו כדי שאפילו אם נקרע השטר או נאבד יקנה."	יבמות תוס' צג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכב. א""ל משוך פרה זו ולא תהא קנויה לך עד לאחר ל' יום. היכן צריכה להיות הפרה ביום ל' כדי שתקנה? (תוס' צג.)"	"כתבו התוס' (ד""ה קנויה) דלשמואל דאמר דתנאי הוי קונה אפילו נמצאת ברשות הרבים או ברשות מקנה. לרב שמסתפק אם חזרה הוי קונה רק אם נמצאת ברשות קונה. לר' יוחנן הסובר שמעכשיו מתחיל הקנין ולאחר ל' נגמר צריך שתמצא ביום ל' במקום הראוי לקנין כגון אגם שאז נגמר הקנין."	יבמות תוס' צג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכג. מה פירוש הברייתא למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים אלו שבתות ויו""ט? (צג. - צג: ותוס')"	"לרש""י שמותר לעשר על מה שלא בא לעולם ועתיד לבוא לצורך עונג שבת. לר""י (בתוד""ה אלא) שמותר לעשר שלא מן המוקף במקרה שיש לו פירות בעיר אחרת ואין בידו אלא כדי סעודת שבת, שאם היה מעשר מהם עצמם לא ישאר מספיק ומותר משום עונג שבת לעשר מאותם של עיר אחרת שלא מן המוקף."	יבמות צג. - צג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכד. מה הם צידי הספק ומה נפשט האם עד אחד נאמר להעיד 1) שמת בעלה כדי שתתייבם 2) שמת יבמה והיא מותרת לשוק? (צג: - צד.<br>ותוס')	"1) האם טעמא דעד אחד משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר והכא נמי לא משקר, או דלמא טעמא דעד אחד משום דאיהי דייקא ומינסבא והכא כיון דזימנין דמרחמא ליה לא דייקא ומינסבא. ופירשו התוס' (ד""ה עד) שודאי טעמא דעד אחד הוא משום דדייקא ומינסבא, ומיבעיא להו אם האי דעבידא לאיגלויי הוא עיקר הטעם ולהכי יש לסמוך אדיוקא זוטא כי הכא דלא דייקא כולי האי משום דמרחמא ליה או דילמא עיקר טעמא דעד אחד משום דדייקא והואיל וכן בעינן דיוקא רבה והכא כיון דמרחמא ליה לא דייקא כולי האי. ונפשט שעד אחד נאמן.<br>2) האם טעמא דעד אחד משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר והכא נמי לא משקר, או דלמא טעמא דעד אחד משום דאיהי דייקא ומינסבא והכא כיון דזימנין דסניא ליה לא דייקא ומינסבא. ופירשו התוס' (ד""ה כי - השני) דמיבעיא להו אי עיקר טעמא הוה משום דדייקא והכא לא דייקא שפיר, ואי עיקר טעמא משום דעבידא לאיגלויי הוא איכא למסמך אדיוקא פורתא וה""נ דייקא קצת אע""ג דסניא ליה. רב ששת ורבא אמרו שעד אחד נאמן, ודחו את ראיותיהם."	יבמות צג: - צד.ותוס'		
